לא סתם סיפרתי לכם על עניין ה"רגישים" הזה, יש לי חבר שהוא
"רגיש", הוא בן אדם נהדר, באמת, האו מהאנשים האלה שאתה לא יכול
לדבר עליהם בלי להזכיר כמה נהדר הוא וכל זה... הוא פשוט
אישיות.
יום אחד הלכתי איתו ועם חברה שלו לראות סרט בקניון, בפארק בדרך
לקניון, עברנו ליד קבוצה של ערסים, הם הציקו לנו, או אולי יותר
נכון לומר שהם הציקו לחבר שלי, הם קראו לו הומו, מתרומם ו...
נו אתם יודעים, כינויי החיבה הרגילים. אחרי ש"ברוב חוצפתו" הוא
העז לענות לאחד מהם, הם פוצצו אותו מכות, וגם אני קיבלתי את
חלקי, אבל ממש אי אפשר להשוות, כשהם היכו אותו זה היה נראה
כאילו הם באמת נהנים מזה.
הדבר הבא שאני זוכר הוא שהתעוררתי בקפלן, כשהחבר שלי מיטה לידי
(את הסרט כמובן שלא ראינו), דיברנו קצת והוא התחיל לבכות.
ניסיתי לנחם אותו, אמרתי לו שה לא נורא כל כך, שהרופאים אמרו
שהוא יהיה כמו חדש, לא ישאר זכר למה שקרה. אחרי שדיברנו עוד
קצת והוא נרגע, הוא הסביר לי שהוא בכה בגלל שהוא התחיל לחשוב,
כמה נורא זה בטח היה לחברה שלו, לעמוד שם, מהצד, ולשמוע אנשים
קוראים לחבר שלך הומו ו... ואז הוא שוב בכה. הסברתי לו שהם סתם
ערסים מטומטמים, שהוא שווה פי אלף מהם. יצאנו מבית החולים
חברים טובים יותר מאי פעם.
שבוע אחרי זה רבנו, זאת הייתה מריבה ממש, אבל ממש מטופשת, משהו
על זה שאני רציתי לאכול ב"בורגר ראנץ" והוא רצה לאכול
"מקדונלדס". בלהט המריבה יצאתי קצת משליטה וקראתי לו 'הומו',
שנייה אחרי זה הוא התחיל לבכות והלך. מאז אני והוא לא דיברנו,
למרות שניסיתי להתנצל בפניו כמה פעמים.
יום או יומיים אחרי זה הבנתי שני דברים, הראשון, שככל הנראה
אני אף פעם לא אמצא חבר כמוהו, והשני, שאני בעצם לא יותר טוב
מהערס ההוא שפוצץ אותו מכות, אני בדיוק כמוהו, רק שהוא לא מנסה
להסתיר את העובדה שהוא חתיכת חרא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.