|
ובראותך
ידיי מושכות אגרוף החלטי-
וקצוות אצבעותיי כמהות ללטף.
פי בולם מאמץ של קללה וצרחות-
ושפתיי מעצמן לנשק רוצות.
עיניי מתמלאות דמעות, מחדל עצוב-
ועם זאת נסחפות אל אורך,
האור המשכר.
ורק,
לראותך |
|
|
התקלקלה לי
הטלויזיה,
כמה אני
אומלל,
לראות צעירים
חסרי מנוח,
לא אוכל.
במקום זה אכתוב
שיר שמח לבמה
חדשה,
וכך אתגבר על
הטראומה הקשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.