חרב לעט / ראיתיך |
קדימה... קדימה... האצת בי.
שוב ושוב העלית את הרף,
ואני כהרגלי חייכתי.
מחייך, ואחריך קופץ.
ככה זה כשאוהבים.
אל תתקבע, טענת נגדי,
רוץ... רוץ... רוץ...
התנשפתי בטפסי עד כלות.
ושם, מעל,
ראיתיך עירומה שוכבת.
מתחת,
לא ראיתי דבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|