[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








סוף סוף
סיפרתי את האמת
הוצאתי את השד מתוכי
והוא יצא, יצא כמו סלע שחסם לוע של בור מים
ונשפכו ממנו מי האמת הכואבת.

והיא כמו סופה עצורה שעוד רגע זורעת הרס
על כל העומד דרכה
בסערת רגשותיה מפלסת לה את הדרך החוצה
חייה מחיי ולא משאירה זכר של עבר.

בגידה כמו להבה שאף פעם לא נכבית
ושורפת לאט לאט את שיריון התמימות
ומשאירה פצע גדול הנזכר לשנים

ואין לסלוח

ועכשיו כשמי האמת הכואבת כבר הציפו את כל עולמי
הפך להיות ים הבדידות.

גם בים הזה יש הרבה דגים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אהבתי לחם,
אהבתי גם פול,
אבל את התחת
המכוער של המורה
שלי עם החטטים
והפצעים
המוגלתיים בכל
מיני צבעים
אהבתי יותר
מכל.

משורר הבית של
התנועה הלאומית
הארץ ישראלית
החדשה (לח"י 2 -
דור ההמשך -
סניף גבעתיים)


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/6/06 13:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריק אפשטיין

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה