צריך לכתוב על
החלום מהלילה
עם הפה המשותק
ועל
הקימה בבוקר עם
כאב הבטן הלוחש
והפיתה החומה
"בלי כלום"
שאכלתי
לאט
באוטובוס
בדרך למטפלת שלי
ועל
ההכנות שעשיתי
מחוץ לבית שלה:
הנושאים שתיכננתי
לעסוק בהם
ואיך שיצא שהוצאתי בדיוק את מה שרציתי
ושהרגשתי
שאני עושה עבודה אמיתית
וחשובה איתה
ועם עצמי
ועל
המשפט הקטן שזרקה לי בסוף
שחשבתי שרמז לי להישאר מעבר לשעת הטיפול
ועל
זה שאמרה שאבידן הוא התנ"ך שלי
כי שמה לב
שאני סוחב אותו איתי לכל מקום
כל השקרים מהילדות שלי
חוזרים אליי
והנערות להן סיפרתי שאני חולה
באות אליי בחלומות
ועומדות מולי
בידיים שלובות
ואני משותק בפי ובידיי
ולא יכול לבקש אפילו מחילה
מישהו אמר
שאם יש חתול על עץ
שאתה חפץ בו
ראוי שתטפס על העץ ושלא תחכה
שהחתול יירד מהעץ
אני כשלעצמי
אעדיף
לקרוא לחתול בקול קטן:
"here kitty kitty kitty kitty"
וכשיירד החתול מהעץ
אתן לו להתחכך בי
ולהתהפך על גבו
תוך שאני מכדרר את ידי
כלפי בטנו וחזהו
ברכות
ושוב:
What happened to the family cat?""
הבנאי הראשון והפסנתר שלו
הוציאו אותי מדעתי ביומיים האחרונים
אבל לא אכפת לי
כי הוא הוציא אותי משם
למקום כל כך יפה
ומוריק
שממש לא מרגישים את אבדן הדעת
הלכתי אתמול לנכים שלי
מסומם לחלוטין
וזה עשה בי שמות וכינויים
הם נצבעו בצבעי שמן עזים ומרוחים
אפילו רישומי פחם גסים ראיתי בם
והשיחה שטפה אותנו וניקתה
כתמי איבה של השנה האחרונה
כאילו לא היו
(טוב, לא עם כולם)
"אוי ואבוי לי"
(ואז אוברטורה של אביתר והתופיסט)
ואז
"יש לי עראק ופסנתר
ואין לי
אהבה
בינתיים"
אני מנסה להפסיק לחלום באלימות
ודי הולך לי
כבר שבועיים אני חולם
בלי להכות אף אחד
בלי אפים שבורים נוטפים
בלי חבורות סגולות ירוקות
בלי ההיזקקות לידיי הפרוסות
ובעיקר
בלי השפה הקשה סגנון
ארנסט הגדול והאומלל
שחבט וחבט וחבט
עד שהכול נקלט
נקלט
נקלט
הנמרים אצל אבידן
הם יופי של דבר
כך אני יודע
לא אחרת
את מתאחרת
אמי מבכרת
את כבר בחדר הסמוך
נוחרת
ואשה אחרת
אומרת
שהיא זוכרת את כל זה
כמו משתתפים בסרט
רק קצת אחרת
(הנה, בבקשה, גם אני יכול)
השכנים הקפקזים שלי
זורקים עליי
מבטים מתפלאים בכל פעם
שהם עוברים עליי
ושומעים את המוזיקה בוקעת
ואותי מתפוקק
מישהי שהכרתי בנערותי
באה אליי
לקחת
היא ואני מכירים מתנועת הנוער
ובאוטו בחוץ חיכה לה
מי שחשבתי שיהיה
גדול חבריי לימים
היא בדיוק חזרה לכאן מספרד
שם למדה פלמנקו והדבר היחיד שרציתי
היה לסובב אותה בביתי בריקוד סוחף
ואז להנחות אותה
בעדנה לדלת הכניסה ולשלח אותה לדרכה
עטופה בנייר כסף ודביקה כמו החשיש השחור
שלקחה
אתה
"תכף אני ארצה שתלכו מפה"
עכשיו לכו.
הפיל השחור
נזכר לסגור
מעגל וחור
בתפירה גסה
הפיל השחור
שכח לנדור
הבטחת שיכור
בין חרבון לחרבון
תוך עשר דקות
King crimson
יחזרו אליי הביתה
עם האלבום האדום שלהם
בין השיניים. | 