יש משהו בילדים... שעוצר אותך.אתה לא תוציא עליהם את כל הג'יפה
שלך. על אנשים אחרים כן. תרשה לעצמך להאשים אותם, כמו שאני
האשמתי את ליאת...

גילי...
אנחנו לא מדברות על יעל ביום חמישי אנחנו מתייחסות לליאת, לזה
שהייתי איתה בהליכה ונהניתי מחלק מהדברים אבל מחלק אחר של
הדברים לא... האמת היא שאני לא רואה אותה בתור מושלמת בשבילי
וזה ממש קשה כי לא נוח לי, לא נוח לי, ואז מה אני אמורה
לעשות... אני לא יכלתי להקשיב לה...

אני מרגישה שהיא לא... כאילו זה מעצבן שהיא כזאת יותר חלשה
ממני.ואז אני בתסיסה.אני מחפשת כל הזמן איפה החולשה הזאת
מתבטאת, בכל דבר שהיא מספרת, אם היא אומרת לי שהיא אוהבת
קומדיות אני חושבת שזה חלש מצידה כי בטח סרטים אחרים היא לא
תבין (ויש  סיכוי טוב שהיא לא תבין)

חלמתי על ליאת ועל רעות. חלמתי שאנחנו יחד באכסניה ומשהו מפריע
לי, אני לא רוצה להיכנס עם ליאת לחדר ואני קצת לחוצה אני אומרת
לה שאני לא ממש רוצה או משהו כזה אני מציגה את הבעיה בפניה
כאילו היא המטפלת שלי, ואז היא מרגיעה אותי ואני אומרת "לא
חשוב, העיקר שרעות לא תהיה שם" כי זה בעצם מה שמלחיץ אותי,
שליאת ורעות ואני ביחד בחדר, ושאני וליאת ניכנס ורעות תשמע
אותנו מדברות.
אבל רעות כן לידינו, אני לא שמתי לב אליה. היא אומרת- "לא
תיכנסו בגללי?" אני שומעת את המשפט הזה ונרגעת, אני שומעת את
הפחד בקול שלה והביטחון שלי עולה, כי כמו שאמרתי לאליענה
כשאנשים אחרים חלשים לידך זה מזכיר לך את החולשה שלך.אנחנו
נכנסות לחדר אני חושבת . ככה נראה לי. אני כבר לא יודעת. אני
לא זוכרת. אני רק יכולה לדמיין את איך שזה אולי היה. את ליאת
ואני ורעות, יושבות בחדר שלנו באכסניה ומדברות... יושבות על
מיטות בצבע ירוק חאקי ומחליפות דעות... על החיים.