טעמו המשכר של עורך החלק
ריחו העצום של הגשם בחלונך,
אהבה מחוללת בגופי הענוג,
האפוף בניחוח עדין
של זרע אהבתך.
ריחות הים הקרוב
והבדידות בחדרך
מתערבלים בריח תשוקתי
ברטיבות נרתיקי
במליחות דמעתי.
אפלת קירותיך,
האור שבעיניך,
נוגות נפשך
שמחת גופך.
לא נותר לי את עצמי
בבואי אליך,
משאירה את זהותי
בין הסדינים האילמים
בין הצללים הארוכים,
בין הפחדים הגלויים.
ו...? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.