א. י. ל. / 4:35 |
נפרץ הסכר, הוצף המעיין,
וכוח המילה שבר את החומה,
והשתיקה נגוזה מתוכי.
אני כותב!!!
סוף-סוף אני כותב!!!
אני יכול לצאת לרחובות השוממים אחרי חצות הליל
ולהצהיר בצעקה גדולה:
נפלו קירות המועקה
ונפרצו כל חומותיי.
אני כותב שוב על הכל
אני המשורר,
אני הממלא דפים
אחר שורפם כי אהבתיהם
אני האל-המשורר
כוחי - עטי
המרסק חומות, מטיל המצורים
שוב ממלא דפים ריקים
הידד ליצירה.
(4:45 לפנות בוקר)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|