|
לאור השחר הזהוב אני עומד נטוע
רואה את משברי הים הודפים מפרס קרוע
ומציקה לי מחשבה
הלא אני כמו הסירה?
עומד לי כאן נטוע
ולא יכול לנוע
ומשברים של החיים
הודפים אותי אל הסלעים
וראו מגיע המציל!
מושך לחוף את הסירה
קושר אותה ברצועה
ומתקן את מפרשה
אבל אני תקוע.
ולא יכול לנוע
עומד לי כאן נטוע
על צוק נישא ורם
אולי תבוא האהבה
תמשוך אותי אליה
תקשור אותי ברצועה
תתפור את נשמתי
ותרפא לי את ליבי
עם שקיעתה של החמה
על צוק אני נטוע
ומשברים של הסופה
דוחפים אותי לנפילה |
|
|
מבקיע כמוני
מגיע פעם בדור,
אולי אפילו פעם
בעשור.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.