ש. אפרת / קיץ |
אלה הימים
מתפצפצים כמו בועות סבון גדולות
ונעלמים אל תוך קהל פתיתים נדוש.
אלה אנחנו
שנתקעים במעליות שגרת היום,
נאחזים בזרנוקים גדולים
לצנן את אחרית היום החם.
אלה הילדים
שנובחים ומתרוצצים ונשכבים לישון מוקדם
כי החופש נוגע בקצה אפם
ומדגדג את שארית שפיותם.
אלה הכוכבים בשמיים
ששכחו לספור ולהיות
נוצצים
פסקו מלככב בגבול האחרון
שעוד נותר לאדם המתייעף בלילה במיטתו,
כבוי האור והמחר.
ראשית תמוז תשס"ו
לכבוד ימי הקיץ המרדימים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|