רינת לוש-לוש / שיכרון חושים |
למראה הרגוע, עולות מחשבות,
מחשבות מהעבר,
טובות, רעות וסתם רגילות.
בוכה, צועקת, אך עדיין שקט.
חשבתי שאתה שם בשבילי,
רק אל תשתקי אמרת... רק אל תשתקי.
הנה צעקתי,
אך אתה כבר לא שומע,
בתוך סדינים לבנים מחייך,
אוהב אותך, לוחש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|