בא לי לבעוט בקירות,
בא לי להוציא את הלב ולקרוע אותו לחתיכות קטנות,
בא לי לצרוח שישמע אותי שם למעלה,
בא לי לבכות עד שלא יהיה לי כוח לנשום,
בא לי להאשים,
בא לי לברוח למקום שבו אף אחד לא יודע,
לא מכיר, לא שמע
להיעלם, להיכחד, להיוולד מחדש,
להתחיל התחלה חדשה, טהורה, נקייה.
אבל זה סוריאליסטי -
אי אפשר לעשות זאת כרגע.
למה אי אפשר לדבר?
ובמקום זאת להיסגר כמו קיפוד בסכנה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.