יש לי צעקה בתוך הראש, שפשוט לא נעלמת. מחכה שאני אוציא אותה
מתוכי, למרות הידיעה שזה לא יקרה. נשארת נשארת נשארת.
ציפור. מעוף. רוצה לעוף, לעוף, לעוף.
אוי גאד, אני נשמעת כמו מטורללת. מעניין מה יחשבו עליי; למי
אכפת בעצם?
"כמו פרפר לכף היד"
תחזור, תחזור, תחזור. תחזרי. תחזרו. מה? תחזרו. אני צריכה
לחזור. משתגעת, השתגעו, תשתגעו.
תרקדו כאילו שאף אחד לא רואה, קחו את הכל בקלות, אל תחשבו על
צרות, תהיו לבד, פעם ביום תעצרו ותחשבו על מה שיש לכם לעשות,
על מה שכבר עשיתם. מה?
"אבל אמרת שאין לנו תחליף"
לא רוצה שתעזוב, לא רוצה לעזוב בעצמי. לא רוצה להיעזב. זה בכלל
הגיוני?
משתגעת. משתגעת. משתגעת. מתי זה ייגמר? אני כל כך דפוקה בשכל,
משהו לא נכון אצלי. משהו דפוק אצלי. ומי יודע מה זה? אי אפשר
לדעת, כנראה. אי אפשר. נכון.
"אל תיתן לי סיבה שוב לעזוב
"אל תיתן לי סיבה לצלול עמוק".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.