אתה
אז אתה חושב שאתה יכול לעשות את זה ולהעלם, מה?
ולוותר ככה על הכל?
מה עם החלומות שלך?
הרצונות שלך?
פשוט תעיף אותם לעזאזל? כן?
ומה עם כל המחשבות שלך?
אתה לא יכול להתעלם מהן.
אתה יודע את זה ואני יודעת את זה.
ואתה ממשיך לעמוד כאן מולי ולבהות באוויר.
ממשיך להקשיב לשטויות שאני אומרת,
מהנהן בראשך כדי לצאת לידי חובה,
אבל אני יודעת שאתה לא מקשיב.
אני שמה לב לזה, אני לא דפוקה כמו שאתה חושב.
ולמרות הכל...
אוי, אני כבר לא יודעת מה לחשוב עליך.
אתה אומר שרוצה, מתקרב, מחמם.
ואז משנה את הדעה, מתרחק, מקרר.
גורם למוות האיטי שלי...

ועכשיו את
בואו נדבר קצת עלייך.
כאילו שאנחנו לא עושים את זה כל הזמן גם ככה.
את מודעת לכך שאת הדבק של החבורה הזאת, נכון?
כן, אני בטוחה שכן.
ונראה שאת נהנית מזה, בנוסף לכל.
וגם התרחקת מזאת, שאת לא יודעת כמה שאת חסרה לה.
אבל את לא תדעי, את כ"כ תקועה בזאת ובזאת.
האחת, "החברה הכי טובה הרחוקה".
השניה, "החברה הכי טובה הקרובה".
ואף אחד אחר לא מעניין אותך.
ואת לא מודעת לכך שאת נורא אגואיסטית,
ורק כשאת צריכה משהו את מתקרבת אליה.
והיא מרגישה כ"כ רע בגללך,
מתי תביני את זה?

את ואתה, אתה ואת
שניכם חושבים רק על עצמכם.
אין פלא שאתם מתאימים.
אז אתה - לך, תהנה. אותי כבר הפסדת, אתה יודע את זה.
ואת - את צבועה, את לא אוהבת אותו ונותנת לו לחשוב שכן, למרות
זאת.
אין פלא שאתם מתאימים.
אין פלא.