תותי תותי / חיוך של סתיו |
הקור הנורא שחודר עצמותיי,
מקפיא את האף, מאדים לחיי,
הקור הכבד מלטף את חושיי,
מוחי מנוכר, אך הלב קצת מזיע.
החום הכבד מתדפק על גבי,
שורף את פניי, מאדים את גופי,
החום הנורא מלחש באוזניי,
משב רוח קריר שאליי לא יגיע.
ורוח סתווית מעלה בי חיוך,
צעיף על הצוואר, עלה שנשר,
חצבים זוהרים באור השמש הקר,
עכשיו אני יודעת שגם הוא מאושר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|