|
ארבע שנים מאז
שכבתי בתוך מוות
מוות שכב בי
נעץ מבט
והקים בינינו
מחיצת מילים
ווילון תחרה
רקום אותיות.
היום ברורות לי
עיניו של המוות
נהדף לחיי
אורח לא קרוא
מכר זר נפש
נעץ אזמלו
ניסר
פיזר בי שבבי אימה.
אני מילים מעל פני אדמה
למרות שהחושך ארך שעות
על שעות,
לא נפערה האדמה,
לא נבלעתי בה,
לא היתה לי לרחם
של חום וקור בעונות מתחלפות
מוות חנן לי
וויתר על גופי - החזיר לי נשמתי.
אני חמקתי כצל מתפוגג עם שקיעה
כוכבים מעליי עדיין
פותחים וסוגרים את הלילה.
(26/06/2006) |
|
|
נערה עניה
בחולצה מלאת
קרעים וקטנה
עליה במידה,
המחסור באוכל לא
השפיע על
התפתחותה
הגופנית.
המודעות
הסוציאלית
מזדקפת פלאים.
זוזו לסטרי,
אנתרופולוג
מתחזה, בדו"ח
מצב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.