בדידות, ריקנות, חופש, אי נוחות, מוגבלות, תקווה...
אלו חלק מהרגשות, שעלו אצלי, כשראיתי את המראה הזה.
למקום הזה נקלעתי במהלך טיול בגינה ציבורית ע"י הבית. מקום בו, מידי יום
ביומו, נאספים כלל הפיליפינים שבאזור, לשיחות חולין ולשיתוף בקשיי היום יום
והבעיות שלהם. איתם נגררים, אם מרצון או מחוסר ברירה, גם בני חסותם.
בעקבות כך, גם נוף הגינה הפסטורלי משתנה - כל יום מחדש. האובייקט הנ"ל מתרבה,
והופך בעצמו להיות הנוף של הגינה. אולם, נוף הרבה יותר עמוק - בעל תוכן
ורבדים. מאחורי כל אחד כזה, מסתתרים סיפורים רבים - חיים מלאים - סיפורים
שמחים וסיפורים עצובים.
בדרך כלל הוא מאויש, הפעם - הוא היה ריק. וזה כנראה, מה שפתאום גורם לך לחשוב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.