פעם אחת, איש אחד, שאהב לספר סיפורים לחברים שלו, בא לחברים
שלו ואמר להם: "לא תשאלו, אתמול הייתה לי כזאת עצירות,
ששעתיים, ואני לא מגזים, יצאו לי שתי חתיכות!", אז אחד החברים
אמר לו: "יש לך ממוצע של חתיכה לשעה!".

כמה ימים אח"כ האיש אמר לחברים שלו: "אתמול היה לי כזה שלשול,
שכל המעיים שלי יצאו וכבר לא יצאו לי גושים, יצאו לי כבר
פתיתים!", אז אחד החברים שלו שאל אותו: "באיזה צבע היו המים,
חום בהיר או כהה?", והאיש ענה לו: "בז'".

כמה ימים אח"כ האיש אמר לחברים שלו: "לא תשאלו, אתמול היה לי
כזה שלשול שמרוב קקי, הוא כבר יצא מהמים!". לחברים שלו כבר לא
היה נעים לשמוע על קקי אך גם לא היה להם נעים להגיד לחבר שלהם
שלא נעים להם, הם הבליגו והחליטו שבפעם הבאה הם פשוט לא
יקשיבו.

כמה ימים אח"כ האיש גילה שיש לו דם בצואה, רץ מבוהל אל החברים
שלו ואמר להם: "הצילו, הצילו, מצאתי דם בצואה!", אך הם לא
הקשיבו לו ואמרו: "הו! שוב אתה והסיפורים שלך על הקקי!".

ובתוך זמן קצר, נפטר האיש מסרטן המעי.

סופו של מעשה, לחברים שלו היו הרבה ייסורי מצפון על זה שלא
הקשיבו לחבר שלהם, באיזה שהוא שלב הם חזרו בתשובה והפכו
לרבנים גדולים בישראל.