מיכל לאלו / סיטאר |
בואי והבעירי בי את השקט,
כי קרה רוחי הרצוצה,
בואי ועשי אש גדולה שתכסה את הכל.
השורפת, המענגת, החמה.
היא לוחשת מילים
כמו נגן הגיטרה שמלטף
חפצים ותווים ומילים, אך לא גוף.
מניח את שמיכת הצילילים הרכה,
גליה כנגד עורי השרוף
כל כך- נעים.
האש תכלה אותי ואחרי
תישאר רק שמיכת צלילים מלטפת
לא אותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|