גלניס ריין / מרדף |
אבל הוא שם.
וכאן. ופה.
לבוש שחורים אפורים אורב מעבר לפינה.
לא הווה ולא עתיד
מה נותר? חידה.
והוא. משתקף במראות הרכבים החונים, מציץ מפתחו של כל בית.
דובר בוקע מעיני העוברים וחולפים, טורף גוויות. עיט.
והריאלי היחיד הבוקע ממנו זה הבל פיו המצחין. וה...
קודח.
אפשר להתכחש לו, אבל, גם
אי
אי אפשר.
לנוס מהטבילה בריח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|