איה קט / השיר העצוב |
כשהוא אומר לה שהוא אוהב
והיא אומרת שהיא לא
הוא מצטער
שעכשיו הוא קילקל
היא מנסה להבטיח
שכלום לא ישתנה
יש צד בחייה שמעכשיו הוא לעולם לא יראה
וקסם שלה שישמר בסוד
רק בשביל להגן עליו
וכמו ענן גשם קשוח
סופם להתפזר
להישכח
החיוך יכסה על עצב עמוק
השחור תמיד מלכלך בסוף את הלבן
והם מצטערים שעכשיו הכל התקלקל
עכשיו הכל התקלקל
אפשר ששנים חולפות
והם משתנים
והוא כבר לא אוהב
והיא כבר לא זוכרת
הם אחרים
ורחוקים כבר
ונשאר רק איזה זיכרון
של מה שהיה פעם
שמטעה לחשוב שהיה אז טוב
אבל לא היה
והוא לא מרפה
והיא סובלת
והיא לא משחררת
אפילו לא מעזה להגיד מילה כואבת
לפגוע
כמו שפגעו בה
בעדינות
היא רוצה לשחרר
אני מצטערת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|