הוא עושה לי טוב כשהוא מעביר את אצבעותיו החמות על כל גופי.
אני עוצמת עיניי בעודי מחייכת, ומדמיינת לעצמי שהוא מחייך גם.
ובעוד הוא משחק עם אצבעותיו, אני מנסה לברוח מהידיעה, שברגע
שהוא יחליט שהספיק לו, הוא יכפתר את מכנסיו, ינשק אותי נשיקה
חטופה על השפתיים, יאמר להתראות ויחזור בשנית רק כשיתחשק לו.
כן, לפעמים אני מרגישה כמו זונה... אבל אני הזונה שלו. וזה
מנחם אותי במובן מסוים.
ואפילו שהוא לא מברך אותי בבוקר טוב כשאנחנו נתקלים זה בזו,
קיים בי ניצוץ התקווה שהוא יבין יום אחד כמה יכול להיות לו טוב
איתי. ואז נהיה יחד. ואז הוא ישחק עם אצבעותיו, יכפתר את
מכנסיו, אבל יתן לי נשיקה מכל הלב. והוא לא יאמר להתראות, כי
הוא לא ילך בעצם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.