תקופה מוזרה.
יש ימים שאני מרגישה שהשמיים סוגרים עליי
ולא נותנים לאוויר להיכנס.
הפרחים נובלים
ופתאום,
כבר לא שומעים את הציפורים מצייצות יותר.
אני פותחת בבוקר את דלת המרפסת
ולא מרגישה את הרעננות המטורפת
שהרגשתי מקודם.
אני עוצמת עניים
ומנסה לדמיין תמונה רחבה בראש
של זכרונות טובים
שיעטפו אותי מכל כיוון.
לעולם, לעולם אני לא אספר לו מה עשיתי
כל כך הרבה דברים רעים -
לא חוקיים,
לא הולמים,
לא שפויים,
לא טובים.
אני בספק אם יום אחד תכיר אותי באמת
כמו שאתה חושב שאתה מכיר
אני לא חושבת שאתה תוכל לפענח את כולי
גם אם אני שקופה בפניך.
ופתאום, פתחתי שוב את הדלת
ורוח מצמררת טובה נשבה עליי
התחלתי לנשום, גם בלעדיך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.