היא ילדה של שמש, ילדה של אור
ולמרות זאת תמיד תעדיף את הלילה,
היא לא אוהבת שחם, היא מעדיפה את הקור,
בעליית הטמפרטורה היא מחליטה שכבר די לה.
והלב הוא לב זהב, מהסוג הכי טהור
וכך האהבה שלה תמיד תהיה,
לב שכבר נשבר, לב אפור,
כל הסדקים הם מהזהב שכבר גירדו ממנו.
והיא יפה, הכי יפה שיש, וחיוך שלה הוא קודש
מבט בעיניה והכל כבר יסתדר,
והחיים חולפים על פניה, חולפים על פי החודש,
אינם מאירים לה, רק הסבל מתגבר.
והיא שלי לנצח, וכך אני שלה,
ואם יהיה לי כוח אתן אותו רק לה,
את חיי אתן לה אם תעיז רק לבקש,
הלב שלי שלה הוא, הלב כבר לא חושש,
אוהב אותה לנצח, אוהב אותה לעד,
משאיר מקום עצום, מקום שלה בלבד,
היא איתי, ובגלל זה היא לא תיפול לשום בור
כי היא ילדה של שמש, היא ילדה של אור. |