|
רוצה להאמין כי סנוורי האהבה
עוד ירצדו לי בשחוק כל שעה,
וריח גופה יברכני בכל השכמה
כמו שפעם היה...
רוצה להאמין כי מתכלת הים
יחייך לי יומי לידה
ושוב כדאי יהיה להיות,
לדמות, להזות...
רוצה להאמין שאוויר נשימתי יהא מתוק
כאשר גופה החם יהיה אליי קרוב
ובטרם אומר:"שלום"
ייכנס בי פלאה עמוק.
רוצה להאמין כי עם נגיעתה
ארטט ברעדה
במציאות רטובה
ולא בארמונות אגדה.
רוצה להאמין כי עמה החיים
יכולים להיות מחייכים
משמיים גבוהים
גם בלי אלוהים.
רוצה להאמין כי קיימת אהבה
חדורת אמונה מתרפקת ומתוקה
המחלחלת ללב, עוצרת דם
ואתה, שיכור התחושה, רק שר ושר...
12/07/05
|
|
|
"וביום חגיגי
ומהולל זה, אני
פונה אליכם,
ההמונים, פונה
בקריאות שאון
והדר, ומודיע
קבל עם ועדה,
במילים שיחקקו
בדפי ההסטוריה
לנצחי נצחים,
מילים שיזכרו
לעד ויזכו
לתהילת עולם,
מילים אשר..."
(ץ סופית, מתוך
נאומו לאחר שזכה
בתפקיד המשנה
לסגן גזבר ועד
הבית שלו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.