איליה פרדקין / מכונת תפירה |
בוער כמו כוכב נופל,
וארצה,
כשפניי עוד רגע דל אל הברזל.
חובק לכוח הכבידה,
ולו הייתה כאן מכונת תפירה,
שתאסוף את אלף רקמותיי,
אליי,
ההגיוני, בחזרה.
אך לא!
כן, כל אחת מהן,
לעבר הטיפשות,
רחוק רחוק, לאהבה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|