הודיה מפחדת מהבית,
ראיתי בעיניה חשש אקטואלי
ששודר לי מתוך מהדורת נשמתה.
יסודות בטון מוצקות,
מתנתקות לה מתוך התודעה,
עמודים מחוברים כשורשים
לא יענו לתפילתה.
"שהם מתפללים להבל ולריק
אל אל לא יושיע".
ולאן נושא אביה את עיניו,
שנקטע מאורם בעוד,
הביטו בחזון משקע מושבם
במקום אסטרטגי בתוך הפנים,
אדמה חרוכה חרושת קמטים ,
מספרת חלום שהיה ונגדע
ואין אדמה תחת רגלי הודיה.
ביתה נישא אל על,
מעמיסים אותו על גב מכונת המשא,
יתנשא ויתהדר בשמי אין קדושא
במורדות התהום של ארץ חדשה,
התנתקה מיסודותיה המדינה הנאורה
התנתקה גם הודיה.
מתוך הסלון של השכנים
רמזה לה מהדורה יבשה
שלא תהיה התכנסות במשפחתה
שולחן השבת שלה מימש זכות שיבה
חזרה לחנות הרהיטים. |