יצחק כהן אור / ארץ געגוע |
את
את
לי
ממאן נחמה
כתונת אהבתך לנגד עיניי
טבולה בדמי
שבר שברתי בך
גלים תמיד חוזרים לחוף
חופיי
אבודים
הים פולט גופות טבועות
כמו אהבתי
ראי,
פעם
בארץ מדבר
כיביתי ירח למענך
האיר אהבתנו
צלפתי בזריחה נהדרת
השכימה יצרינו
רצחתי שקיעת אודם
מחסה
לפרץ תשוקתנו
היום,
אולי שעת חסד
אולי מוות
ימים ארוכים מדי
לילות חסרים
צל חולף
מקיש בדלת
עדיין
את לי
געגוע
כי עפר אהבתך
אליה לא אשוב
ארץ אבודה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|