תן לי לספר לך מן האמת שלי...
תרשה לערפל להיעלם...
מילותי כזרועותיך, מושלי,
ייסתרו ככוח הדומם...

אעביר לך תחושות הפחד,
התקבצות בבטן ובלב,
העלמות של פרפרים  כמחט
בערמת זיוף ושקר הכואב...

אצייר לך גם מן הבדידות,
האורחת שהזמנת לחיי,
אתחלק עימך גם בעצבות,
החודרת יום יום באקראי...

אם תדע  האם זה יישנה?
אם תראה האם תוכל לגעת?
מחפשת לחיי כאן מענה...
מחצי הרגש אנושות נפגעת...


אגלה לך -אולי תוכל לראות...
האדון אתה של ממלכה,
צאר, מושל אזור המסיכות,
ואני בשקר זה -מלכה...