|
אני ואתה ואז שנינו לחוד
מתבקשים להשאיר הודעה
לשיפוט מהלכים אלה
וצחקתי אז למראה עינייך
פרפרי שיכחה פרפרו בשמיים
והדשא היה גם גבוה כל כך
לא חשבתי שכך זה יגמר
יקיריי
יקיריי
מנכריי
עד בלי די
לו היתה לי סבלנות
אפילו טיפה - טיפטיפונת
הלוא ודאי שהייתי נוסעת הרחק
בעקבות צלליתך המתפוגגת
מעכשיו,
לא אשחק עוד את ליידי מקבת
גם לא את יוליה או הלנה מטרוייה
אז אם כבר זרקתי שמות
לך
עבורך
מנוכרת
אהיה הזונה הגדולה מבבל. |
|
|
ואז, פתאום,
בדיוק בשניה
שהרמתי
ת'תחתונים
והתכוננתי לצאת
החוצה ולחזור
לשיעור, ראיתי
אותו. ממש
מילימטר מתחת
לאף שלי.
מי היה מאמין?!
הסלוגן שלי,
שלי!!! רשום
בטוש אדום חזק,
במשתנות של
ביצפר!!!!
מבחינתי, זהו
שיא השיאים,
הגשמת כל חלומות
ילדותי!!
אנ'לא מאמין.
פשוט לא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.