אני מאמינה ברוחות שמתקדמות עם השנים ונתמכות בצמרות עצים
מתנדנדות. קולטות את כיוון הים ונמתחות מיבשת ליבשת.
ראיתי סרט על דינוזאורים ובחרתי את החביב עלי, הגדול ואוכל
הצמחים, שוודאי היה הראשון להימחק מהאדמה מוכת הבצורת.
ידיים מתקלפות.
כתמים לבנים.
שיקוף כוונות.
אלוהי המספרים נטשו והאופק שוב סגלגל, לעזאזל איתו.
חום וחולי אופפים את האדמה.
מלופפת
חונקת.
אחת שתיים שלוש, מתחילים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.