גלית אבירם / אני גם רוצה |
עולם הדמיון נפכח כף רגל ידית של ספל
מיגרעות שנישכח באחר צהריים אחד
אוי, הייתי רוצה לאגד אותך כמו עוד דף בקלסר שלי,
שתהיה שם תמיד שאני אוכל להיות קרובה לזה
להיות שלווה עם זה
מה יש באהבה שגורם לנו להימלט ממנה
מה יש בך ששוכח אותי עכשיו, איזה שושנה החלדת שם
נתת לה למות.
נתת לי להירדם לבד, להירדם לבד
להירדם לבד
לא באת .
ואתה צריך לבוא
אתה צריך להגיע כל רגע שאני עדיין כאן
עדיין כאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|