ושוב נעצרת באמצע חיים,
בצומת גדולה של המחשבות...
ומנסה לזהות מראי כיוון וסימנים,
בתוך מערבולת אכזבות וציפיות...

את מפת נפשה ממקום נסתר
מוציאה מיד כדי לגלות...
שכל שביל רצון ורגש כבר מוכר,
מסתורי נפשה אינם חבויים עוד...

כל מי שהכירה בעבר,
את מקומו בלבה תפס,
כל מי שבה נעזר,
מי שהאיר לה בחושך עם קרני הפנס...

כל מי שהיא אהבה,
במפת נפשה יש לו ציון...
עבר לא יהפוך עתידה,
אך ידיו הוא פרס כתמנון...

לא מצליחה לראות
את הדרך- כיוון לעתיד...
על כל דקה של הווה-
היא קוראת לעבר להעיד...

לא טורחת להיעזר
בעוברים ושבים בנפשה,
היא למדה ת'מפה בעל פה,
אבל זאת רק מפה, יא טיפשה!

אל תעמדי בצומת,
את גורמת להפרעות,
את הריסות חייה-
יפנה הגרר, והיא לא תהיה עוד...