אני מביטה אל תוך עיניך
וכבר לא מאמינה
הילדה התמימה...
כבר מזמן נעלמה
עוד בגידה אחת
מבטיחה..אתפרק.

פוקחת עיניים
עטופה בשקרים
לא רואה כלום
כי כולכם מזוייפים
כל מי שאותו אוהבת
מנסה אותי להרוס
למה כל הסבל?
למה זה תמיד מסתיים... בדמעות?

כבר לא מאמינה כשאומרים "אוהבים"
פשוט לא מצליחה להבין אתכם אנשים
למה אתם אומרים א' ובסוף עושים ב'
למה לפגוע בי תמיד?
ורק בסוף להתחרט.

אולי פשוט עדיף לי בלי אהבה
כי היא אותי הורסת
אני כבר לא יכולה
וזה לא רק אשמתך
איבדתי אמון לא רק בך
הפסקתי להאמין באהבה עצמה.