|
אני מביטה אל תוך עיניך
וכבר לא מאמינה
הילדה התמימה...
כבר מזמן נעלמה
עוד בגידה אחת
מבטיחה..אתפרק.
פוקחת עיניים
עטופה בשקרים
לא רואה כלום
כי כולכם מזוייפים
כל מי שאותו אוהבת
מנסה אותי להרוס
למה כל הסבל?
למה זה תמיד מסתיים... בדמעות?
כבר לא מאמינה כשאומרים "אוהבים"
פשוט לא מצליחה להבין אתכם אנשים
למה אתם אומרים א' ובסוף עושים ב'
למה לפגוע בי תמיד?
ורק בסוף להתחרט.
אולי פשוט עדיף לי בלי אהבה
כי היא אותי הורסת
אני כבר לא יכולה
וזה לא רק אשמתך
איבדתי אמון לא רק בך
הפסקתי להאמין באהבה עצמה. |
|
|
פעם התעלסתי עם
הרמיונה המפתה,
ולמתניה,
אפרודיטה מפפוס,
היתה חגורה
צבעונית, מרוקמת
בכתובת זהב:
"אהב אותי,
ואל תעלב אם אני
שוכבת עם זר."
אסקלפיאדס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.