גע בי

לטף אותי

אלא לא מילים, שיצאו מפי

איך קרה שכ"כ טעיתי

וביום שאחרי פשוט, התקלחתי

לא אכלתי, לא שתיתי


לא סיפרתי איף פגע בי

לא סיפרתי איך נגע בי

לא סיפרתי איך כאב לי

לא סיפרתי איך שיקר לי, ואמר שאוהב אותי

לא סיפרתי כמה שצעקתי

ואיש לא בא...
איש לא שמע...

ועד היום הרעד הזה

עובר בי - ואז הלחישה:

אל תדאגי אני בחור נחמד

ועד היום לא התלוננתי

אולי הפחד של שובו

עוד אוחז

למרות שטוב לי

לא יודעת...

רוחו נושבת לי בעורף...

מחכה

שאפול

לאיזה

חור שחור