יכולתי למות
יכולתי שלא
כול שנייה
התרכזה
בדבר לא קיים
ואיפה את היית?
חיפשתי את פנייך
בהמון הזורם
מהפתחים
אבל הרחוב היה ריק ממך
יכולתי למות פתאום
זה תמיד עולה יותר
שאין סיבה טובה למות
באמצע יום חם
הכול כמו נעלם
בתוך עצמו
עד שהים מגיח אל חופים
ואני עומד שם
אולי הים יביא עמו דבר שלא הכרתי
עוד סיבה
עוד אכזבה שאין בה ממש
כול הנחמות פשטו מעצמן
ואני חיכיתי לך עד כלות
גם הנשמה יצאה פתאום
לחפש תשובות
לא הכרתי
שום מפלט מכל זה
יכולתי למות
יכולתי שלא
הכול הימור
אולי זה מה שנותר לי לעשות
לחכות שהמחר יגיע
כדי לגלות את תשובתי
ממקלטים ישנים
אל רחוב קריר
מחפש אותך
בין חלונות ראווה
בובות נשענות על קיר
ואנשים שנעים כמו, במדרגות נעות
ואת אינך
יכולתי למות
יכולתי שלא
הפרחים לא נבלו
הם גם לא ביקשו שאשקה אותם
מה הטעם למות ביום כזה חם
אחרי הכל, מחר יהיה קר יותר
ושוב אוכל להתהלך ברחובות
לדמיין שזו פריז או ברלין
עם שלג ונגן סקסופון
ואת, אולי מחזיקה לי את היד
נע בין נתיבים למכוניות הזמן
מביט בך מבעד לשמשה
ואת אינך
לא צוחקת, לא בוכה
יכולתי למות
יכולתי לחכות לך, עד שתבואי פתאום |
