אם היתה לי בקשה, בקשה אחת ויחידה,
מה הייתי מבקשת?
אני מרכינה עיני בשלווה,
לוחצת ידי בתקווה.
חושבת על הדבר היחיד בעולם
שאותו אני הכי רוצה.
אני רוצה שמוחי יצמיח שורשים
ויתחבר לי חזק לבטן.
אני רוצה להיות אני
ולא לפקפק בכל מילה שמוציא פי.

אני מביטה לשמיים, מחפשת שומע,
ומוצאת אינסוף ממני.
הבדידות בלתי נסבלת,
כי אף אחד לא יכול להיכנס לראשי.
ולפעמים אני מרגישה משוגעת.
אני מביטה בידיי ומוצאת צלקות
שמזכירות לי את מה שמזמן רציתי לשכוח.

אני רוצה להמשיך למחר,
אך משום מה, הבוקר לא רוצה לעלות.
ושוב אני שואלת, האם השביל שבחרתי
טוב לי או נעים לשמיעה?
אני רואה עתיד ברור,
אך מעורפל בשאלה:
האם אני מאושרת?

לעיתים אני רואה אותי מוקפת אוהבים,
מנהלת קריירה מצליחה,
עם שני ילדים בבית.
אני גם מספיקה לאכול איתם בכל צהרים וערב.
אני מאוד עשירה ומתלבשת פצצה.
אני כוסית טבעית ונוהגת על קדילאק קבריולט ורודה.
יש לי בעל רגוע שיכול לדבר איתי שעות,
שאוהב אותי לא פחות ממה שאני אותו.
קצת משוגע, מאלה שיש להם קריזות אנושיות.
הוא לא בוגד כי הוא לא יכול.
והוא אוהב את הילדים שלנו אהבת אמת.

לעיתים אני רואה אותי מוקפת בדידות,
בבית גדול
וריק מילדים.
אני שונאת לאכול לבד, אז אני לא אוכלת.
אני מאוד עשירה והארון מפוצץ בנוסטלגיה.
אני כוסית טבעית ונוהגת על קדילאק קבריולט ורודה.
אני רגועה וכותבת שעות.
יוצרת דברים שאני אוהבת.
אני קצת משוגעת, אבל הקריזות שלי אנושיות.
אני לבד, כי אני לא יכולה להניח לאף פרסונה להיכנס.
ואני אוהבת את עצמי אהבת אמת.

כעת הדילמה ברורה.
רוצה לאהוב את עצמי? או אותי דרכו?
התשובה כל כך ברורה.

אנחנו פשוט לא מתאימים.