גפן שובל / שמיים חיוורים |
געגועים למשהו שלא הייתי,
בגרות נשית ובוטחת
מול הססנות בישנית.
אני מתקנת את השמלה
דורכת על השיער.
בעיניים עייפות בוהה
מול שמים חיוורים
אני בודדה כי הם בודדים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|