|
תהיה הקיר שאפשר להשען עליו
אל תחיי בתוכו.
המבט שלך עצוב, הכסות שלך לבנה.
אני רוצה להכניסך על זרועותי
לתוך החדר,
את צוחקת ומיד בוכה. |
|
|
מה זה כל
העדתיות הזו?
הרוסיה הזאת,
התימני הזה,
הפולני הזה.
כולנו יהודים.
וחבל.
למה אין כאן
שיקסעות?
ג'ימי גיטאר לא
פוליטיקלי קורקט
אבל גם ללא דעות
קדומות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.