|
חול רך וחם
מתפזר
על עור
מרוכך
כוויות
שמש
כנשיקות צורבות
מתמכרת
לכאב העדין
נפשי בכפי
לפניך
כצדף
שחוקת מים
ולמודת נדודים
תרכובת
קשה
של חומרים
אחרים
כפי פשוטה
את אהבת אותי
בלילה הזה
אני יודעת שאהבת
בשקט שלך
בשפה של
הגוף
המסגירה
את עוצמתך
הגולשת מעל גדותייך
הקטנות
אילו יכולתי
הייתי מזדחלת לך
לתוך
הראש
כדי להבין
את
מה שניסת לתחום
בגבולות
מילותיך
המתנגנות
כפעמונים
ברוח
ואת מה
שלא
מאחורי עפעפיי
הסגורים
צילך
מוקף
גחליליות אור
זעירות
צריך לחיות
כדי לכתוב
(ולכתוב כדי
לחיות) |
|
|
שאלה היפוטתית-
אתה בשנת
1906בבאר
באוסטריה, ואתה
יושב ליד בחור
שקוראים לו
אדולף. אדולף
הזה עוד לא עשה
שום דבר רע
בחייו, לא נכנס
לכלא, ועוד לא
פיתח את הדעות
האנטישמיות שלו.
האם היית יורה
בו ובכך מציל
מליוני אנשים
מהשמדה, או הולך
לבמה חדשה וכותב
על זה סיפור?
סלוגן שלא בטעם
טוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.