אי-אפשר ללכת לאיבוד בתוך
האפשרויות, כשהכל מוקף מראות
של שתיקה, שמחזירות שוב ומזכירות שוב את
שנות העבר, שכעת רק נותר
מהן צל קלוש, דמות במראה.
הקץ מהיר הוא ממני והנה
שב הוא אל עצמו ואל השקט.
כל-כך הרבה חוסר-ודאות, כמו
שברים שאינם יודעים כיצד
לאחות עצמם מחדש.
מישהו שומע?
מישהו באמת יודע?
הבילבול וחוסר המודעות מכרסמים
בי, וישנה תחושה מעיקה המקננת
בי, ואינה יודעת מרגוע.
ויש משהו ברוח. רמזים קלושים לימי שרב
שהולכים וקרבים. החורף שקע חרף
רצונו אל תוך מקומו שבחדרי הנפש, והעולם
הקיץ לקיץ אחר,
חם,
אש-גיהנום.
אי-אפשר ללכת לאיבוד מתוך השתיקה שב
חדרי הנפש, שבמראות רבות כמו
אפשרויות, מראות הן את אשר הן מחזירות
רק
שתיקה - - -
וחייבים לרוץ על השברים בחום
פן
ישיגינו הקץ.
ביום בו הכל נשבר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.