א. פרח / על נהר סואן |
כעיניי התנים מעל רכס ההר
וקולך הרעב כחתול מגרגר
על עלים ירוקים מתפנק עד צוואר
ושפתיך נושאות את גופי הלוהט
אל מימי הנהר הסואן בברקים
טועמות ונושקות כל פיסה של אמת
מעלות אנחות וזעקת אלוהים
לא אינני זונה, לא מלכה, לא מורה
נערה, או ילדה או אישה
המרחפת עימך בחלל מעורפל
ונטרפת מאותה לחישה
הן אני האחת שבחרת לצלוב
על מזבח תשוקה חבוייה
כשמהלת דמי באדי אלכוהול
ונצרת תמונה דהוייה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|