|
אני - עוד שיכור
שחוזר מתנדנד לפנות בוקר,
לרחוב דב-הוז פינת בן עמי
ומקיא מילים,
ממש כמו שיכורים אחרים.
עוד מאוהב אחד
שחושק בבדידות
אך כמה למגע,
עורג לשלווה
נכסף לצלילים -
ממש כמו מאוהבים אחרים. |
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.