רויטל לבהר / בובה שבורה |
תוקעים בה חרב.
מחכים שתדמם
אך את דמה
אינה נותנת.
עצורה עם
הכאב
מחכים שתתפוצץ
את חרבם
הם נועצים.
אך הדמעות, הדם, הסבל
נותרים להם
בפנים
אינה מראה היא הסבל
אינה שופכת את הכל
היא את הכל
תולה על חבל
שתלוי מעל
מדרון
אך ככל שהדברים
כבדים
ככל שיש עוד
סבל
החוט לאט לאט
יורד
ולא מחזיק עוד
סבל
ולבסוף
הכל יפול
מעומס הכאב.
עוד מכה שתתווסף
וכך החוט נקרע
והבובה
נופלת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|