בביקור בדפיוצרה של שביט נוי נתקלתי ביצירה זו.
http://stage.co.il/Stories/605437
המילים והמלודיה נעמו לי. ברם, אותה מנגינה לשיר זה התנגנה
באזני הערלות שונה לחלוטין מזו של שביט ידידי. ברשותו ובהסכמתו
המלאה, התחרפנתי על השיר בעיבוד הרמוני וכלי שונה מהמקור.
הוספתי לחן לפזמון חוזר, העברתי לשביט ומצא לו חן באוזן.
אז הנה כאן, בקולי העורב הרעב.

על הדשא אני שוכב.
הראש בעננים-חושב.
כמה זמן אני אוכל?
בך להיות מאוהב.
כאן אני, את לא לצידי.
מאוחר מדי בשבילי.
זה נכון, הזמן עבר.
מנסה, אבל זה לא נשכח.
לצידי את לא נמצאת עכשיו.
ככה לא תראי אותי כבר לעולם.