נגה חמישה / אותו הלילה |
שעריך הזהוב פזור על הכר
אני מביט בעיניך ורואה
את העצב
הוא נמצא גם בליבי
אני אוסף אותך בזרועותי
מחבק
רוצה להעלים את הכאב בידי
מחבק את כתפך ומרגיש
את כאבך פולש את תוך העצמות
כמו קור נורא
שעריך מלטף את פני
ואת בוכה
דמעותיך שוטפות את חזי
מהפנים אל החוץ
וגם אני בוכה עכשיו
הלוואי שהיינו יכולים לחזור
אל אותו הלילה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|