שכבות של פחדים
מתחילות להתפורר
לרגעים אחדים,
מרשה לעצמי להתמכר.

אחרי ניסיונות ממושכים לברוח
בדיוק כשחשבתי שכלום לא עוזר,
הצלחתי לכמה דקות לשכוח
איך זה להסתתר.

מתוך ההריסות, מעלה לב חלוד
להסתכל בעיניים נוצצות ולדעת,
אני לא מקרה אבוד.

פתאום שירי כמיהה
לא נכתבים רק מדמיון רחוק

פתאום, הוא ממש כאן
לחבק אותו
ולשתוק.


-------------------------------------------

d-t-a