|
יושבת בתוך קונכייה
מנגנת רק לך
שיר קטן ולא מוגדר
להפריך את השממה
מילים שנורות כמו חצים לשממה
חותכות בסכין את השקט
ואני מנגנת את אותו השיר
בתוך עצמי בדממה
כמו ללכת על המים
הרעש שבינתיים
מחסיר בי פעימה
מחפה על הדממה
והמילים נורות כמו חצים לשממה
חותכות בסכין את השקט
והשיר מתנגן לו ללא הפסקה
וברקע - אותה הדממה
ואני עדיין פה באותה הקונכייה
כותבת ומנגנת רק לך
שיר קטן מלא רחמים
כי בינינו
כבר אין עוד צורך במילים. |
|
|
אז מצאתי
פיתרון!
בראשון, שלישי
וחמישי אני אוכל
קוקו. שני,
רביעי ושישי אני
אוכל שוגי.
ובשבת?
מתאבד.
אחד בלי הרבה
חיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.