שני אנשים  שנראים כמונו נוסעים במכונית.
עולים על החולות במבטים קרים.
שני אנשים, שרק נראים כמונו, שוכבים על שמיכה.
מתווכחים, רבים, צועקים, בוכים.
שני אנשים שהם לא עצמינו יושבים על החוף.
בלי לשים לב זה בזה פוגעים.
שני אנשים זרים.

ואנחנו, מתרחקים... מרחפים בין הצוקים,
שוחים בין הגלים, נאבדים
על הזוג השונה לא משגיחים.
ואז,
   חוזרים לשמיכה,
                    את מקומם תופסים.
מתנשקים, מתחבקים, מתנחמים.
 לא מבינים את זוג הרבים.
מרגישים מוזר, כאילו פיספסנו את מה שקרה,
ועוזרים זה לזו להתעשת בחזרה.

שני אנשים אוהבים נוסעים במכונית,
עולים על החולות במבטים אוהבים.
שני אנשים אוהבים שוכבים על שמיכה,
מצטערים, מתנצלים, מתפייסים.
שני אנשים אוהבים הולכים על החוף,
בלי לשים לב מהכל שוכחים.
שני אנשים אוהבים.